<h1>פסקי או"ז — ב"ב</h1>
<h2>דף כד.</h2>
הכותב כל נכסיו לאחר או שכיב מרע שציוה לאחר, היכא ששתק בשעת צוואת שכיב מרע, או קיבל השטר בבריא, ואחר כדי דיבור צווח ואמר "אי אפשי בה" קנה, ואין מועיל כלום להוציאה מרשותו מה שאמר אי אפשי בה, עד שיתנם בלשון מתנה או עד שיפקירם. ואם תוך כדי דיבור לשתיקה או לקבלת השטר אמר "אי אפשי בה", לא קנה, וכל הקודם בהם זכה בהם. זיכה לו על ידי אחר ושתק, וכשיבא ליתן השטר לידו אמר אי אפשי [בה] מדאישתיק מעיקרא קנינהו.
<h2>דף כד:</h2>
שותף האומר לחבירו "דין ודברים אין לי עמך על שדה זו ואפילו על חלקי שהכל שלך", וקנו מידו, מהני לפירוש רש"י זצ"ל ורשב"ם זצ"ל. אבל לפירוש רבינו חננאל זצ"ל ורבינו יצחק אלפס זצ"ל, ורבינו יצחק בר' שמואל זצ"ל ורבינו יצחק בר' מרדכי זצ"ל לא מהני עד שיקנו מידו בפירוש מגופה של קרקע. השותפין מעידין זה על זה כשכתב האחד לחבירו "דין ודברים אין לי על שדה זו", וקנו מידו כדפירשתי, וקיבל עליו אחריות שאם יטרפוה בשביל החוב שחייב לאחרים, יחזיר לו הדמים. דבעדות ממון לא בעינן תחילתו וסופו בכשרות.
